שדה התעופה בפורטו
נמל התעופה פרנסיסקו סה קרניירו (Aeroporto Francisco Sá Carneiro) (קוד IATA: OPO, קוד ICAO: LPPR), הידוע גם כנמל התעופה של פורטו, הוא נמל תעופה פורטוגלי הממוקם ליד העיר פורטו, בעיריית מאיה (Maia), במרחק 12 קילומטרים ממרכז העיר. נמל התעופה משרת את תת-האזור המטרופוליני של פורטו, השייך לאזור הצפון, הממוקם בצפון המדינה. הוא נחנך ב-3 בדצמבר 1945 ומנוהל על ידי ANA נמלי התעופה של פורטוגל, שהיא חלק מקבוצת וינצ'י.
בשנת 2007 נמל התעופה פרנסיסקו סה קרניירו זכה בתואר הטוב ביותר באירופה בקטגוריית נמלי תעופה עד 5 מיליון נוסעים. בשנת 2023 רשם תנועת נוסעים של למעלה מ-15 מיליון נוסעים, והוא נמל התעופה השני בגודלו במדינה מבחינת מספר הנוסעים, אחרי נמל התעופה אומברטו דלגדו (Aeroporto Humberto Delgado) בליסבון, עם יותר מ-33 מיליון נוסעים.
היסטוריה: הוא נחנך ב-1945 תחת השם נמל התעופה פדרס רוברס (Aeroporto de Pedras Rubras). עד אז, העיר פורטו קיבלה שירותי תעופה משדה התעופה של אספיניו (Espinho), שנבנה ב-1935 על ידי התעופה הצבאית.
נמל התעופה נחנך ב-3 בדצמבר 1945 עם טיסה שהגיעה מליסבון במטוס של חברת התחבורה האווירית. הטיסה הבינלאומית הראשונה התקיימה ב-1956 וארבע שנים מאוחר יותר החלו טיסות סדירות ליעד לונדון.
ב-1975, בשל הגידול בביקוש לנמל התעופה, המסלול הוארך ל-3,480 מטרים. באמצע שנות ה-80 נחנך טרמינל מטען. ב-1990 נחנך טרמינל חדש עם קיבולת של 3 מיליון נוסעים/שנה ושם המתקן שונה מנמל התעופה פדרס רוברס לנמל התעופה פרנסיסקו סה קרניירו. כך הוקרם זכרו של ראש הממשלה פרנסיסקו סה קרניירו, שנהרג ב-4 בדצמבר 1980 בהתרסקות מטוס בליסבון כשטס דווקא לפדרס רוברס.
בשנת 2000, עם ההתפתחות המהירה והעלייה בתנועת הנוסעים, נמל התעופה הגיע למצב קרוב מאוד לרוויה מה שהוביל את ANA להחליט על פרויקט פיתוח שאפתני. כך נוצרה תכנית ASC 2000 כמסגרת מנחה לכל ההתערבויות העתידיות. נבנה גשר גישה חדש, חניונים חדשים, טרמינל חדש עם 9 שרוולי גישה ישירה למטוסים, מסלולי הסעה חדשים, עמדות חניה חדשות למטוסים וכן שיפוץ טרמינל המטען. נמל התעופה מורכב ממסלול עם כיוונים 17/35 באורך 3,480 מ' ורוחב 55 מ' מאספלט, כאשר גבול קווי המסלול הוא 45 מ'.
נמל התעופה תוכנן כך שניתן יהיה להרחיבו בקלות. כך, בתגובה לעלייה במספר הנוסעים, נמל התעופה יראה את קיבולתו גדלה מ-12 ל-15 מיליון נוסעים/שנה ומ-15 ל-20 מיליון נוסעים/שנה בעתיד.
כיום הוא נמל התעופה הטוב ביותר בפורטוגל מבחינת שטח הטרמינל. מבחינת תנועת מטען ונוסעים אווירית, הוא השני בגודלו בפורטוגל (לפני פארו ואחרי ליסבון). נמל התעופה המודרני הזה היה עד לעלייה גדולה במספר הנוסעים והטיסות, כאשר גם היעדים שלו גדלים יותר ויותר, בעיקר ברמה האירופית הודות לחברות התעופה הזולות השונות, במיוחד ריינאייר (Ryanair).
ריינאייר הכריזה ב-4 ביולי 2009 על פתיחת הבסיס ה-33 שלה בנמל התעופה פרנסיסקו סה קרניירו, בהשקעה של יותר מ-140 מיליון דולר, ועשתה היסטוריה כחברה הזרה הראשונה שהתמקמה בתשתית זו עם שני מטוסים קבועים. ריינאייר חיברה, בפעם הראשונה, באופן סדיר וישיר, בין פורטו לפארו, ב-26 באוקטובר 2009. ב-14 ביוני 2010 ריינאייר הכריזה על רכישת המטוס השלישי לבסיס פורטו וכן על יצירת שבעה יעדים חדשים: ברצלונה אל פראט, בולוניה, ברמן, מאסטריכט, מרקש, מינכן מערב (ממינגן) וולנסיה. ב-2 ביולי 2019 אמירייטס החלה שירות טיסות סדיר בין פורטו לדובאי, ארבע פעמים בשבוע, ופתחה דלתות לאסיה ולאוסטרליה.
