Coliseu Porto Ageas
קוליסאו פורטו אג'יאס (Coliseu Porto Ageas) הוא אולם מופעים הממוקם בעיר פורטו, פורטוגל, עם קיבולת של עד 4,000 אנשים.
הבניין הוכרז כאתר בעל עניין ציבורי על פי צו מספר 637/2012 מה-2 בנובמבר 2012, שפורסם ברשומות.
היסטוריה: הבנייה החלה ב-1937 עם הצעות שהוגשו על ידי ז'וזה פורטו (José Porto), יאן וילס (Jan Wils) וההצעה שנדחתה של ז'וליו ז'וזה דה בריטו (Júlio José de Brito).
ב-1939 הוזמן קסיאנו בראנקו (Cassiano Branco) לפתור את הפרויקט, ותוך שימוש חוזר במעטפת הקירות שכבר נבנתה המגדירה את אולם המופעים, הבמה והמסדרונות, הוא ארגן מחדש את החיבור האנכי של הבניין, כמו גם השקיע ברצף חללי הכניסה.
עם תכנון בסגנון אר דקו של האדריכלים קסיאנו בראנקו וז'וליו דה בריטו, ששייך לחברת הביטוח גרנטיה (Garantia), הקוליסאו נחנך ב-19 בדצמבר 1941, עם קונצרט של התזמורת הסימפונית הלאומית, בניצוחו של המנצח פדרו דה פרייטס בראנקו (Pedro de Freitas Branco).
השרטוטים הראשונים שנמצאו, שהציעו את בניית בית המופעים הגדול, מתוארכים לשנת 1911. למקדם הראשון של הפרויקט, ז'ואו ז'וזה דה סילבה (João José da Silva), הצטרפו נכבדים אחרים מהעיר: ראול מרקס (Raúl Marques), אדליו ואז (Adélio Vaz), רוזן קובילייה (Conde da Covilhã) וז'ואקים ז'וזה דה קרבליו (Joaquim José de Carvalho). באופן בלתי צפוי, דווקא בתקופה של חוסר ביטחון עולמי קיצוני הפרויקט מתקדם.
הקוליסאו של פורטו לקח רק 22 חודשים להיבנות ועלה 11 אלף קונטוס, סכום גבוה לאותה תקופה. ב-1937, מופיעים השרטוטים הראשונים של הבניין על ידי האדריכל ז'וזה פורטו, שעזב במהירות את הפרויקט. אחריו הגיעו שמות רבים אחרים כמו יאן וילס, אדריכל הולנדי, שעשה שרטוטים שלא יצאו לפועל. וז'וליו דה בריטו ראה את עבודותיו נדחות על ידי ועדת האסתטיקה של עיריית פורטו.
עיצוב הפנים אין לו יוצר ברור. צ'רלס סיקלס (Charles Cicles), מתכנן של מספר תיאטראות בפריז, נכנס לפרויקט והכין שרטוטים לקוליסאו, אך כנראה רק המנורות והדלתות נוצלו והאדריכל מעולם לא קיבל תשלום. אחריו הגיע מריו אבראו (Mário Abreu) שתכנן את הפנים ועשה שינויים באולם הראשי, במדרגות, במגדל החזית שהיה אמור להיות מזוגג, וביטל את הניאון הירוק, האדום והלבן שהיה אמור ללוות את כל הבניין.
לאחר שורה של תהפוכות ומעבר דרך מספר אדריכלים, מהנדסים וקבלנים, הקוליסאו של פורטו הושלם לבסוף ב-1941, בסגנון מודרני שהפך מיד לסמן אדריכלי. בניין חלוצי שהשאיר חותם בל יימחה במרכז פורטו ובלב כל תושבי העיר.
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הקוליסאו של פורטו פתח את שעריו, בכל הכבוד והפטריוטיות המובנית של המדינה החדשה. ערב הגאלה היה אירוע תרבותי וחברתי גדול בעיר, בנוכחות האישים של התקופה, באווירה מתוחכמת ואלגנטית מאוד. אחריו התקיים קונצרט של תזמורת השידור הלאומי, בניצוחו של המנצח פדרו דה פרייטס בראנקו. הפסנתרנית הצעירה והמוכרת כבר אז, הלנה מוריירה דה סה א קוסטה (Helena Moreira de Sá e Costa) ביצעה את הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' 1 של פליקס מנדלסון. לפני כן, השחקנית אורה אברנשס (Aura Abranches) ראתה את נאומה נקטע על ידי קהל של 3,500 איש שמחאו כפיים לשמו של סלזאר וקראו תחי פורטוגל. באחת בלילה הסתיים הקונצרט. אחריו התקיים נשף צדקה וארוחת ערב, שהוגשה באולם הכניסה.
בשנים 1941-1991 שנחשבות לעשורי התהילה, כישרונות מכל העולם עלו על במת פורטו במשך עשורים רבים. הקוליסאו של פורטו חי תחת אורות הזרקורים, והעניק לתושבי פורטו כל סוגי המופעים: אופרה, מחול, מוזיקה קלאסית, מוזיקה קלה ועממית, מופעי בידור, מחזות זמר, קרקס, מסיבות קרנבל, נשפי סילבסטר, קולנוע, ערבי תרבות וכנסים.
בשנת 1995, חברת הביטוח AXA, שהייתה אז בעלת הנכס, החלה במשא ומתן עם הכנסייה האוניברסלית של ממלכת האל, כאשר האחרונה הציעה לקנות ו-UAP למכור. אולם, מספר אישים הקשורים לתרבות, לאמנות ולרשות המקומית, ארגנו הפגנת מחאה נגד העסקה האפשרית. לאחר שנפסלה על ידי העירייה, העסקה לא יצאה לפועל. בנובמבר 1995, בהסכם נוטריוני שנחתם בין העירייה, האזור המטרופוליני של פורטו, מזכירות המדינה לתרבות ו-UAP, הוקמה עמותה ללא מטרות רווח במטרה לרכוש את הקוליסאו ולנהל אותו כמרחב בעל עניין תרבותי.
ב-28 בספטמבר 1996, לאחר תצוגת אופנה עם קלאודיה שיפר (Claudia Schiffer), שריפה שמקורה לא ידוע הרסה לחלוטין את תיבת הבמה וגרמה לנזק חמור באולם הראשי ובחדרי ההלבשה.
הקוליסאו של פורטו פתח שוב את שעריו ב-12 בדצמבר, עם מופע הקרקס המסורתי של חג המולד.
השיפוץ המלא של האולם הושלם רק שנתיים מאוחר יותר ונפתח מחדש לציבור ב-24 בנובמבר 1998, עם האופרה כרמן של ביזה.
שיא חגיגות יובל החמישים היה הקונצרט החגיגי, ששחזר את מה שהוצג חמישים שנה קודם לכן, בגאלת הפתיחה של הקוליסאו של פורטו, הפעם בביצוע תזמורת פורטו – רז'י קואופרטיבה סינפוניה, בניצוחו של המנצח יאן לטאן-קוניג (Jan Lathan-Koenig). קונצרט זה הביא בחזרה לאולם הקוליסאו את הפסנתרנית הלנה מוריירה סה א קוסטה, הפעם בליווי תלמידה, והפסנתרן המוכר גם הוא, פדרו בורמסטר (Pedro Burmester).
בשנת 2016 הקוליסאו אירח 151 מופעים שמשכו 255 אלף צופים.
בשנת 2018, נחתם פרוטוקול וחוזה חסות בין הקוליסאו לקבוצת הביטוח הבינלאומית Ageas. עם התקרבות זו, Ageas תומכת בקוליסאו ב-900 אלף אירו במשך שלוש שנים, עם אפשרות לחידוש לתקופה וסכום זהים. במהלך תקופה זו האולם מאמץ את השם "קוליסאו פורטו אג'יאס".
באפריל 2021, עיריית פורטו ומשרד התרבות השעו את הזיכיון של הקוליסאו של פורטו ולקחו על עצמם את עלויות השיפוץ המוערכות ב-3.5 מיליון אירו. העבודות היו אמורות להימשך כשמונה חודשים, כאשר עדיין לא נקבע הזמן שהקוליסאו יהיה סגור. האחראית חשפה שההתערבויות המתוכננות יתמקדו בעיקר בחזית, בגג ובמגדל. פרויקט זה לבסוף לא יצא לפועל.
ביולי 2022, מועצת העיר פורטו אישרה פה אחד את הענקת הזיכיון של הקוליסאו לגורמים פרטיים.
בפברואר 2023, המוזיקאי ועורך הדין מיגל גדס (Miguel Guedes) לקח על עצמו את נשיאות קוליסאו פורטו אג'יאס.
