בית הכנסת כדורי - מקור חיים
בית הכנסת כדורי – מקור חיים, הוא בית הכנסת ומטה הקהילה היהודית בפורטו, ששמה הרשמי הוא הקהילה הישראלית של פורטו/הקהילה היהודית של פורטו. בנייתו החלה ב-1929, ונחנך ב-1938. זהו בית הכנסת הגדול ביותר בחצי האי האיברי וממוקם ברחוב גרה ז'ונקיירו בעיר פורטו, פורטוגל.
הערה: ב-1923 לא הייתה מדינת ישראל. המונחים יהודי וישראלי היו אז נרדפים. בתחילה הקהילה בחרה במילה "ישראלית" – הקהילה הישראלית של פורטו – במקום "יהודית" (שהייתה אז מילה מוקצה מאוד), אך כבר במאה ה-21 החלה להיקרא הקהילה הישראלית של פורטו/הקהילה היהודית של פורטו.
היסטוריה בית הכנסת והקהילה היהודית של פורטו
ההיסטוריה של בית הכנסת כדורי קשורה באופן הדוק להיסטוריה של מייסדו, קפטן ארתור ברוס בסטו, קצין בצבא הפורטוגזי שהתגייר והפך למנהיג קהילתי חשוב.
לאחר שהתיישב בפורטו ב-1921, הקפטן התחיל מיד לאסוף כעשרים יהודים אשכנזים ילידי ליטא, פולין, גרמניה ורוסיה, שהגיעו לאחרונה לעיר ועסקו במסחר. לאלה לא היה בית כנסת, הם לא היו מאורגנים והיו צריכים לנסוע לליסבון בכל פעם שהיה צורך מסיבות דתיות.
ב-1923, נרשמה רשמית בממשל האזרחי של פורטו הקהילה הישראלית של פורטו. בה היו חברים הקפטן ברוס בסטו והמשפחות האשכנזיות. הבניין הנוכחי של בית הכנסת יתחיל להיבנות רק כמה שנים מאוחר יותר, אבל הקהילה התארגנה ושכרה באופן זמני בית ברחוב אליאס גרסיה, ששימש כבית כנסת.
ב-1929, במטרה לנסות להמיר ליהדות רשמית את האנוסים שהיו בטראס-אוס-מונטס ובביירס, ברוס בסטו אסף כספים שאפשרו לו לקנות קרקע ברחוב גרה ז'ונקיירו, שם נבנה בית הכנסת הגדול כדורי מקור חיים. הוגשה אז לעיריית פורטו בקשה לקבלת הרישיון הנדרש להתחלת העבודה, ומספר שבועות לאחר מכן הונחה אבן הפינה והחלה הבנייה.
העבודה התקדמה לאט עד 1933, בגלל העלויות הגבוהות והכספים המוגבלים של מייסדו והקהילה, למרות כל התמיכה הכספית שניתנה אז על ידי ועדת היהודים ההיספנו-פורטוגזים בלונדון.
כמה שנים קודם, ב-1919, נפטרה בשנחאי לורה כדורי, אשתו של הנדבן היהודי ממוצא עיראקי, סר אלי כדורי, ובניו לורנס והוראס החליטו לכבד את אמם, צאצאית של יהודים פורטוגזים שעזבו את המדינה בגלל האינקוויזיציה. כבוד זה התממש בתמיכה הכספית של המשפחה בבניית חלק גדול מבית הכנסת של פורטו, שכך נקרא "בית הכנסת כדורי – מקור חיים". "כדורי" לכבוד המשפחה האמורה. "מקור חיים" – השם שהקפטן ברוס בסטו כבר נתן לו קודם לכן. לבית הכנסת היה תמיד מספר קטן של חברים, ובמשך רוב המאה ה-20, היה בידי משפחות ממרכז ומזרח אירופה (רוסקין, קניסקינסקי, פינקלשטיין, צימרמן, פרסמן ואחרות), שהתחתנו ביניהן.
ארכיטקטורה
הבניין מגלה חזות עמידה ומודרניות ארכיטקטונית הנראית דרך הנפח הפשוט והנקי שלו שמגלה רבות על האדריכלים שלו. הפנים מקושט באותיות עבריות, המכילות קטעים מהתורה המשולבים בקישוטים בסגנון מרוקאי-ספרדי.
לפי המסמכים שהוגשו לעיריית פורטו, בעת בקשת רישיון הבנייה, העבודה הופקדה בידי סגן אוגוסטו דוס סנטוס מלטה, אדריכל שהוכשר בבית הספר לאמנויות יפות בפורטו. חלק מהמסמכים חתומים על ידי האדריכל ארתור דה אלמיידה ג'וניור, מה שמרמז שהוא עשוי היה להיות שותף לפרויקט.
האומן רוז'ריו דה אזבדו עשוי גם היה להיות מעורב ישירות בעבודה, אך רק בחלק הסופי או אפילו בגימורים. חלקים מהבניין, במיוחד קווי הנגרות של הספרייה, דומים מאוד לעבודות אחרות של רוז'ריו דה אזבדו.
כיום בית הכנסת מקור חיים - כדורי
לפי הבלוג הרשמי של הקהילה, היא כוללת כ-500 יהודים שמקורם ביותר משלושים מדינות ומאחדת סביב אותו שולחן את כל הסטנדרטים ודרגות השמירה של היהדות.
בשנים האחרונות, חברי הקהילה חיברו את הארגון לשאר העולם היהודי, כתבו את כללי הקהילה, שיקמו את בניין בית הכנסת, ארגנו מחלקות ויצרו את התנאים הנדרשים לפריחת החיים היהודיים מחדש בפורטו.
הארגון מחזיק בית דין רבני, שני רבנים רשמיים, מבנים לכשרות, מציע קורסים למורים למאבק באנטישמיות, ויש לו מוזיאון יהודי, קולנוע, סרטים על ההיסטוריה שלו ופרוטוקולי שיתוף פעולה עם המדינה הפורטוגזית, שגרירות ישראל בפורטוגל, בני ברית הבינלאומי, הליגה נגד השמצה, קרן היסוד, חב"ד ליובאוויטש, הכנסייה של פורטו והקהילה המוסלמית של פורטו.
לקהילה יש "גישה בין-דתית" ליחסים עם שכניה הלא יהודים והיא מתמקדת בחינוך ובפרויקטים משותפים עם הכנסייה הקתולית, הקהילה המוסלמית וקהילות אחרות.
הקמת המוזיאון היהודי של פורטו היא חלק מאסטרטגיה של הקהילה היהודית המקומית למאבק באנטישמיות – אסטרטגיה הכוללת גם ביקורי בתי ספר בבית הכנסת כדורי מקור חיים; סרטים על ההיסטוריה של היהודים בפורטוגל; קורסים למורי תיכון ומתעניינים אחרים בנושאים הקשורים ליהדות והיסטוריה יהודית; וביקורים במוזיאון השואה של העיר.
בשנת 2021 הסרט "1618", שהופק במסגרת הפרויקט החברתי והתרבותי בין הקהילות היהודית והקתולית של פורטו, הפך לסרט הפורטוגזי העטור בפרסים ביותר בכל הזמנים.
בינואר 2019, נשיא הרפובליקה, מרסלו רבלו דה סוזה, ביקר בבית הכנסת של פורטו, שם נכח בחגיגת קבלת שבת, לאחריה נשא דברים. בהגיעו, ראש המדינה התקבל על ידי נשיא הקהילה היהודית של פורטו, דיאס בן ציון, והרב הראשי, דניאל ליטבק.
בספטמבר 2020, הקהילה היהודית של פורטו התקבלה על ידי ראש עיריית פורטו, רוי מוריירה, במשרדי המועצה. ראש העיר בירך את ההנהגה של קהילה הצומחת ומתחדשת בעיר במהירות, והמייצגת כ-500 יהודים, שמקורם ביותר מ-30 מדינות.
בינואר 2021 נחנך מוזיאון השואה של פורטו, הראשון מסוגו בחצי האי האיברי.
