תיאטרון ריבולי
תיאטרון ריבולי (Teatro Rivoli), השייך לעיריית פורטו, הוא אחד משני המתחמים של מה שנקרא התיאטרון העירוני של פורטו, כאשר המתחם השני הוא גם התיאטרון העירוני קמפו אלגרה (Teatro Campo Alegre). הוא ממוקם בכיכר דום ז'ואו הראשון (Praça D. João I) ומציג תכנית משלו וקבועה, תחת ניהולו של טיאגו גדס (Tiago Guedes) ותחת חסות מחלקת התרבות של העירייה.
ב-1913 נחנך, אז נקרא התיאטרון הלאומי (Teatro Nacional).
בשנים שלאחר מכן, שינויים במרכז העירוני חייבו לחשוב מחדש ולחדש את הנכס, וכך, ב-1923, הופיע תיאטרון ריבולי, משופץ, מותאם לקולנוע ועם תכנית של אופרה, מחול, תיאטרון וקונצרטים. התכנון האדריכלי היה באחריות האדריכל והמהנדס ז'וליו ז'וזה דה בריטו (Júlio José de Brito).
שנות ה-40 וה-50 מייצגות שנים מוזהבות בהיסטוריה של האולם הזה, הודות למריה בורז'ס (Maria Borges). בתו של מנואל פירס פרננדס (Manuel Pires Fernandes) לקחה את התיאטרון כפרויקט אישי ועשתה שיפורים רבים. החשוב ביותר הוא לוח התבליט הנמוך, מעשה ידי הפסל אנריקה מוריירה (Henrique Moreira), שעדיין ניתן לראות בראש החזית.
העובדה שמריה בורז'ס, שהייתה נשואה לאחד הבנקאים של בנק בורז'ס & אחים, חלתה ועברה לגור בליסבון, הייתה מכרעת לדעיכת הריבולי. "בתחילת שנות ה-60 בנק בורז'ס & אחים עדיין לא ויתר לחלוטין על תכנית ישנה להרוס את הריבולי ולבנות מטה חדש. לאחר מותה של הפטרונית, ב-1976, הריבולי נמכר על ידי היורשים לוויליאם גרהאם (William Graham). מכיוון שהבנק הפורטוגלי האטלנטי היה נושה של גרהאם, הוא בסופו של דבר קיבל את התיאטרון.
בשנות ה-70, תדמית התיאטרון ספגה מכה, שנגרמה ממצב כלכלי גרוע. הריבולי החל להתדרדר, עם ציוד מיושן, ללא תכנית סדירה או קהל משלו. ב-1989, עיריית פורטו החליטה לקנות את המבנה, כדי להחזיר אותו לעיר ולתושביה.
ב-1992 התיאטרון נסגר לשיפוץ מלא עם פרויקט של האדריכל פדרו רמליו (Pedro Ramalho). השטח הקיים של 6,000 מ"ר הורחב ליותר מ-11,000 מ"ר, תוך יצירת אודיטוריום משני, קפה-קונצרט, אולם חזרות ופואיה לאמנים, כמו גם חללים לשירותים מנהליים ושירותים טכניים.
ב-16 באוקטובר 1997 תיאטרון ריבולי העירוני פתח מחדש את שעריו. משנת 2007 עד 2011 התיאטרון נוהל על ידי פיליפה לה פריה (Filipe La Féria).
ב-2014, מחלקת התרבות של עיריית פורטו (נשיא: רוי מוריירה (Rui Moreira); חבר מועצת התרבות: פאולו קוניה א סילבה (Paulo Cunha e Silva)) לקחה באופן סופי את גורל התיאטרון העירוני (ריבולי וקמפו אלגרה). מספטמבר עד דצמבר הוצגה בריבולי התכנית "הריבולי כבר רוקד!", דוגמה לתכנות שהתיאטרון העירוני מציע כעת.
בינואר 2015, המנהל האמנותי החדש, טיאגו גדס, הציג את התכנית עד מרץ ומיד בלטה הכוונה, מהבחירות שנעשו, להחזיר את הריבולי למפת האירועים התרבותיים הגדולים, עם השפעה לאומית ובינלאומית.
בפעם הראשונה שנתפסה במלואה על ידי ההנהלה האמנותית החדשה, ההצעה של ריבולי נפתחת לאמנויות מרובות, עם דגש טבעי על מחול, אבל עם מקום למופעים, תיאטרון, קולנוע, מחשבה, מוזיקה, ספרות, תערוכות, סדנאות, בובות, שהות אמנים או קרקס חדש.
